״עבודת האסכולה עוברת דרך הקרטל — ולא דרך הסמינר, ההרצאה או הקורס.״
ז'אק לאקאן הציג לראשונה את מנגנון הקרטל ב"אקט ייסוד האסכולה" (1964)1, שם הוא מציין כי הקרטל מממש את עבודת האסכולה. הקרטל, כמבנה, מהווה מתווה עבודה חשוב בהכשרה הפסיכואנליטית.
קרטל מורכב מ-3 עד 5 משתתפים (קרטליזנטים) המתכנסים לעבוד יחדיו, ובוחרים אחד נוסף, שממלא פונקציה של "פלוס-אחד". קרטלים יכולים להיווצר עם משתתפים ממדינות שונות ולעבוד מרחוק, אם כי רצוי ומומלץ שיתאפשר גם להיפגש בנוכחות.
הקרטל מתכנס לעבודה בקבוצה קטנה סביב נושא שמעניין את המשתתפים. כל אחד מהקרטליזנטים, כולל הפלוס אחד, ניגש אל עבודת הקרטל עם סוגיה שהוא מבקש לחקור ביחס לנושא שנבחר
.תפקידו של הפלוס אחד הוא לתמוך בבחירה, בדיון ובעבודה, כדי שייווצרו תוצרי עבודה של כל אחד מחברי הקרטל. הפלוס אחד תומך באיווי לעבודה ומסייע לנטרול אפקטים קבוצתיים שעלולים לעכב את עבודת הקרטל.
מאפיין חשוב נוסף של הקרטל הוא משך זמן קיומו: מחזור החיים של קרטל הוא עד שנתיים, לאחר מכן הקרטל מסיים את עבודתו.
ז'.א.מילר מסביר כי "בדומה לאנליזה, הקרטל הוא דחיפה לידע, ומטרת הקרטל היא ידע"2. אך זהו לא ידע אקדמי ו "הקרטל אינו מציית לשימוש סטנדרטי"3. הקרטל מכוון לתוצרי עבודה שעובדו וחולצו במהלך עבודת הקרטל, המגלמים פיסת ידע למסירה מתוך ההתנסות האישית וההכשרה הפרטנית של כל אחד מחבריו.
רישום הקרטל מתבצע באתר האסכולה (NLS), עם פרטי הקרטליזנטים וסוגיית המחקר שלהם , בטופס כאן.
חברי קהילת העבודה מוזמנים להיעזר בפונקציית הקרטלים בוועד כדי לחפש משתתפים נוספים לקרטל, לעדכן את ועד הג'יאפ על הקמת קרטלים, להציג את התוצרים בפני חברי קהילת העבודה, לפרסמם בכתבי עת, ועוד.
